מה יכול לגרום לילד שלי להתנתק (להשתמש בדיסוציאציה)?

ילדים, כמו מבוגרים, מתנתקים כשהם מוצפים בכאב או פחד, מרגישים חסרי-אונים, ואינם יכולים להימלט מן המצב. הם חוסמים ממודעותם את מה שקורה ומה שהם מרגישים.

להלן רשימת מצבים בהם ילד עלול להתנתק (להשתמש בדיסוציאציה):
א. התעללות פיזית
ב. התעללות מינית
ג. התעללות רגשית (צעקות, צווחות, ו/או הערות ביקורתיות ומעליבות)
ד. הזנחה כרונית (התעלמות קבועה מצרכיו הפיזיים ו/או הרגשיים של הילד)
ה. הילד עד לאלימות משפחתית או סביבתית (לדוגמא, בשכונה)
ו. אובדן אלים (כמו מוות אלים) או אובדן חוזר של אנשים חשובים לילד (כולל חטיפה של הילד)
ז. הילד מטופל על ידי הורים מפוחדים או מפחידים
ח. פציעה פיזית, טיפולים או מצבים רפואיים מכאיבים (לדוגמא: כוויות, סרטן)
ט. תאונות מפחידות ומכאיבות
י. באסון טבע (לדוגמא: רעידת אדמה, שיטפון)
כ. פרידה חוזרת מן האדם שמטפל בילד ונותן לו תמיכה רגשית
ל. חשיפה לבריונות כרונית וחמורה
חשוב לזכור: אם ילדך מקבל תמיכה ומרגיש בטוח זמן קצר לאחר אירוע מפחיד, דיסוציאציה כלשהי שהילד עשוי היה להשתמש בה עשויה להיות זמנית, ולפיכך לא בעייתית.