שאלות נפוצות

לבן זוגי/ לאחי/ לעובד שלי/ למטפלת בילד ייש הפרעה דיסוציאטיבית. מה עושים?

תאורי מקרה
לבן-זוגי\ לאחד מעובדי\ למטפלת של ילדי, יש הפרעה דיסוציאטיבית. היא בטיפול (או אינה בטיפול), ואינה מעוניינת "לשלב" את האישיות המפוצלות שלה. מה אני יכול לעשות? אני מודאג שהיא איננה מעוניינת באינטגרציה, ואינני יודע כיצד להגיב להתנהגויות שלה. האם זה בטוח להיות במחיצתם?
פונה יקר, למרות שהיינו רוצים להגיב לדאגותיך הספציפיות, תגובות אישיות על מצבו הטיפולי של אדם ספציפי הינן,
לצערנו, מעבר לתחום הסמכות המקצועית של אתר זה. הצעתנו היא שתעלה חששות אלה בפני המטפל. אם האדם הנדון
איננו בטיפול, או העלאת השאלות אינה מביאה לפתרון מספק, המלצתנו היא שתפנה לייעוץ בעצמך, באזור מגורך.
במידה שתרצה, אנו נשמח לספק לך שם של מטפל מתאים, אם קיים כזה באזורך.

כשאדם סובל מהפרעות פסיכולוגיות ברורות והוא איננו מעוניין בטיפול נפשי, אין, לפי ידעתנו, דרך חוקית לחייב
אותו להיות בטיפול. טיפול שאיננו נבחר מבחירה חופשית אלא כתוצאה מהפעלת לחץ מגורם שלישי, איננו יכול
להיות פרודוקטיבי או יעיל אפילו כשמתקיים, לכאורה, שיתוף פעולה. בסופו של דבר, אנשים פונים לטיפול רק
כשהם מרגישים שהטיפול יעזור להם.

באופן כללי, אין הוכחה לכך שמישהו עם הפרעה דיסוציאטיבית יהיה אלים יותר או מסוכן יותר מאדם הלוקה בהפרעת
נפש אחרת. כל מצב צריך להיות מוערך בנפרד, ובזהירות. בארצות הברית חלה חובה חוקית על מטפלים להזהיר אנשים
אחרים אם הם חשים שהמטופל שלהם עלול להיות מסוכן עבורם. בישראל, על המטפל להפעיל את שיקול דעתו במצבים
כאלה.חוסר "אינטגרציה" אצל אנשים עם הפרעה דיסוציאטיבית איננו, בהכרח, סימן לבעייתיות. לא כל האנשים עם
הפרעות דיסוציאטיביות בוחרים בשילוב כמטרה סופית לטיפול. בהרבה מקרים המוקד מושם על שיבוח התפקוד,
ואיכות החיים. אחת מן ההגדרות של בריאות נפשית הינה היכולת לגמישות ועמידות מול בעיות החיים תוך כדי ניהול
מערכות יחסים עם אחרים בקהילה, ותוך חוויה וביטוי של טווח רגשי מלא. אם אדם מגיע לתוצאות אלה ללא אינטגרציה
זו עשויה להיות תוצאה טובה דיה. יחד עם זאת, אם חוסר האינטגרציה מונע בריאות נפשית אמיתית, טיפול נוסף עשוי
לעזור. לכל מקרה צריך להיות אבחנה נבדלת.